עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

עוסק בהנחיה באמצעות NLP, תרפיית קו הזמן ו- IEMT (טכניקה המבוססת על אינטגרציה של תנועות עיניים).
רב אומן (מאסטר) בתחומים הנ"ל.
מנחה בהתנדבות ילדים של פרויקט "פותחים עתיד" מטעם הסוכנות היהודית מאז שנת 2010.
גר באילת.
טל. 052-3918881
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון

מחשבות מטרידות מאוד

06/06/2015 12:31
זאב טהר-לב
מחשבות, חרדות, דיכאון, NLP, פגיעה בילדים

מחשבות מטרידות מאוד

"אוי, הסרטים האלה שרצים לי בראש, פחד אלוהים ממש! אני מתביישת לספר לך עליהם. הם גורמים לי לרעד בכל הגוף. אני בקושי ישנה בלילה. הסרטים האלה לא עוזבים אותי גם ביום. כמה שאני מנסה, אני לא מצליחה להשתחרר מהם. הם מפחידים אותי פחד מוות".

 

יש אנשים שזה נשמע להם מוכר.

 

מחשבות אימה העוסקות במוות מתאונה, איבוד לדעת או פגיעה בקרובי משפחה (לעתים קרובות בילדים) מטרידות לא מעט אנשים. יש אנשים שמדווחים על סרטי אימה, יש כאלה השומעים קולות המדברים אליהם ואחרים מדווחים על תחושות פנימיות.

 

מרגע שהמחשבות האלה נכנסו, הן שם. לשווא ננסה להפטר מהן. הן מפחידות ומעוררות חלחלה. החשש הוא שהמחשבות יהיו למעשים ויגרמו לביצוע בפועל של מעשים קיצוניים של פגיעה בנו, או בקרובים לנו. המאבק הפנימי במחשבות הללו ובמה שהן משדרות לנו, מתיש מאוד, ממש עד כלות הכוחות. המחשבות המטרידות עלולות לגרום לחרדות קשות ולדכאון. רבים נמנעים מלדווח על כך, פן ייחשבו לחולי רוח וישלחו לאשפוז. במקרים קיצונים יותר המחשבות האלו יצליחו להתיש עד כדי כניעה ולגרום לאיבוד לדעת, לפגיעה בקרובים לנו ואולי אפילו לריסוק מטוס על כל נוסעיו בקרקע.

 

כמה חבל.

 

אם אותם אנשים היו יודעים, שיכולה להיות למחשבות האלו פרשנות אחרת לגמרי, אולי היה נמנע אסון.

 

אחת מהנחות היסוד של ה- NLP קובעת שמאחורי כל התנהגות ישנה כוונה חיובית. כלומר, הלא מודע תמיד פועל למענכם ולטובתכם. אבל, איזו כוונה טובה יכולה כבר לצמוח ממחשבות מעוררות חלחלה שכאלו?

 

קרה לכם פעם שגירד לכם באיזה מקום בגוף, נניח ברגל? בהיסח הדעת שלחתם יד לגרד. לאחר כמה דקות שוב גירד לכם ושוב נשלחה היד אוטומטית לרגל ואחר כך שוב זה קרה. ואולי היו הידיים עסוקות באותו רגע ואז גירד לכם? מעצבן, נכון? פתאום שמתם לב לרגל, הסתכלתם על מקום הגירוד לראות אם יש שם משהו מיוחד ושאלתם את עצמכם, מה יש לה לרגל הזו? עד לאותו רגע, לא התייחסתם לרגל. היא היתה שם, זה מובן מאליו. רק ברגע שזה התחיל להציק שמתם לב לקיומה. כי אחרת, מה יש לשים לב? היא שם, זה מובן מאליו.

 

ממש כמו התלמיד שמפריע למורה וכולם פתאום שמים לב אליו. הוא היה בכיתה כל הזמן, זה ברור ומובן מאליו. אבל, עכשיו, כשהוא מפריע, פתאום שמים לב אליו.

 

תלמידים חדשים של ויפאסנה (כן, אותה סדנת שתיקה מפורסמת שנמשכת עשרה ימים והדבר הכי קל בה הוא השתיקה) מתבקשים בשלושת הימים הראשונים להתרכז בחלק לכאורה זניח של הנשימה: באויר היוצא מהנחיריים ופוגש בחלק העליון של השפה. שלושה ימים מלאים הם יושבים דומם ומתרכזים אך ורק באויר שיוצא מהנחיריים ופוגש בשפה. פרט כל כך זניח ומובן מאליו של הנשימה. נסו את זה פעם. תנו נשיפה קצת יותר חזקה ותרגישו באויר הפוגע בשפה. בשלושת הימים האלה מתחדדת הרגישות כל כך, עד שגם הנשימה הקלה ביותר מורגשת ופתאום שמים לב אם עוצמת האויר זהה בשני הנחיריים, אם האויר חם או קר, מרגישים את הרעד הקל של השערות באף. פרטים שבשום מצב אחר לא הייתם שמים לב אליהם. כי הם מובנים מאליהם, ממש כמו הרגל שמגרדת, או התלמיד שבכיתה שמפריע, או מחשבות האימה שרצות בראש.

 

אז מה יש לנו שם בראש, שכל כך מובן מאליו ולא שמנו לב אליו, עד שהגיעו מחשבות האימה?

 

אם המחשבות האלו מעוררות בכם חלחלה, מן הסתם לא הייתם רוצים שהן תממשנה. אז מה כן? מה אתם כן רוצים שיקרה? בררו לעצמכם את התשובה האמיתית והכנה. זו תשובה שרק אתם יודעים באמת. אני יכול להציע דוגמה, אבל היא רק דוגמה. היא יכולה להתאים רק לחלק מכם וקרוב לוודאי שזו לא התשובה שבאמת מתאימה לכם.

 

אם לדוגמה, תסריט האימים כרוך במוות שלכם וזה לא מה שאתם באמת רוצים, אז מה כן? אולי התשובה היא שאתם דווקא רוצים לחיות? זה נשמע מובן מאליו, נכון? כל כך מובן מאליו שבכלל לא צריך לחשוב על זה. מובן מאליו ממש כמו האויר היוצא מהנחיריים ופוגש בשפה העליונה, כמו הרגל שלא שמתם לב אליה עד שגירדה, או הילד בכיתה שאיש לא שם לב אליו עד שהפריע. ומתי באמת חשבתם על עצמכם, על החיים שלכם? כמו שאומרת הפרסומת, זה שאתם נושמים לא אומר שאתם חיים. בסדר היום שלכם, במרוץ המטורף של קימה מוקדמת, להעיר את הילדים, להכין ארוחת בוקר, להלביש אותם, להכין להם אוכל לביה"ס, להסיע אותם בזמן, להספיק להגיע לעבודה בזמן, לעבוד יום שלם בעבודה שאולי אינה מספיק מתגמלת, לנסוע הביתה, לאסוף בדרך את הילדים, לארגן את הבית, ארוחות, נקיונות, לרחוץ את הילדים, להשכיב אותם לישון, ליפול על הספה ולנקר מול הטלוויזיה. אחרי כל זה, מתי באמת חשבתם על עצמכם? רק על עצמכם? נתתם לכם, לעצמכם, את מלוא תשומת הלב? חשבתם שהחיים שלכם הם דבר מובן מאליו, ויש גם משפחה, ויש עבודה, וילדים וכל מיני התחייבויות, זה הרי מובן מאליו. כל כך מובן עד שבא הלא מודע שלכם ונותן לכם סטירה מצלצלת ואומר לכם ששום דבר לא מובן מאליו. הנה, איך זה מרגיש כשמאבדים את החיים?

 

אם לדוגמה, תסריט האימים שלכם הוא פגיעה בילדים, זה מפתיע אתכם. אתם הרי אוהבים את הילדים, זה מובן מאליו, אז מה פתאום, חס וחלילה, לפגוע בהם? אלא שבחיים האמיתיים מה שברור ומובן מאליו, לא תמיד מובן מאליו. אמא, מהפעם הראשונה שלה כילדה שנטלה בובה לידיה, רחצה, האכילה אותה ושמה אותה בעגלה, היא ציפתה לדבר האמיתי. והנה, כשזה הגיע והרטיט את ליבה, הוא גם בכה כל שעתיים והחריב את שנת הלילה. ילד אי אפשר להחזיר למדף כמו בובה. הוא רוצה את תשומת הלב כל הזמן. זה בסדר גמור. אלא שכשזה מתווסף לשאר המטלות של עבודה ובעל ובית, ההתעסקות המרובה עלולה להפוך לנטל. זה אמנם לא גורע מאומה מהאהבה כלפי הילד, אבל נטל הוא נטל ובאיזה שהוא מקום מפסיקים לחשוב על האהבה ומתרכזים בביצוע המשימות והאהבה נותרת ברקע כאיזה דבר מובן מאליו, ממש כמו הנשימה, או הילד שבכיתה, או הרגל. ואז בה הלא מודע שלכם ומראה לכם איך זה מרגיש כשפוגעים בילד שלכם.

 

כשאין הלימה בין ההתנהגות היומיומית שלכם לרגשות האמיתיים שלכם, אלה שחבויים עמוק פנימה, בא הלא מודע ומצלצל חזק בפעמון.

 

מאוד מאוד חזק.

 

כי אחרת, מי היה שם לב אליו בכלל?

 

טוב, אז מה עושים?

 

קודם כל תגידו תודה ללא מודע שלכם על הכוונה החיובית המסתתרת מאחורי המחשבות האלו. כי המחשבות האלו הן בעדכם, לטובתכם.

 

עכשיו שאלו את החלק היצירתי של הלא מודע שלכם מה הוא מציע במקום אותן מחשבות, כך שינתן מענה לצורך שלכם, שאותו זיהיתם כגורם למחשבות האלו. פתרון שיגרום לכם, לדוגמה, להרגיש שאתם חיים, או שהקשר שלכם עם הילדים הוא קשר אמיתי של אהבה ולא רק של ביצוע מטלות. התשובה הראשונה שקופצת לכם לראש היא בדרך כלל התשובה הנכונה. אני לא אתן לכם פתרונות. אבל, אם נתייחס לדגמאות שנתתי קודם, אז דוגמה של פתרון יכולה להיות קביעת זמן איכות לעצמכם, רק לעצמכם, בו תוכלו לעשות דברים שאתם אוהבים או שחלמתם לעשות. או קביעת זמן איכות שלכם עם הילדים שלכם. זמן איכות שאין בו מטלות, רק קשר של אהבה אמיתית. אני חוזר ומדגיש שוב, אלו הן רק דוגמאות. התשובות האמיתיות הן שלכם ורק שלכם, תוך בירור עצמי שלכם עם עצמכם. רק עשו לעצמכם טובה ולאחר שתמצאו את התשובה, שאלו את הלא מודע אם הפתרון היצירתי החדש שמצאתם נותן מענה לאותו חלק של הלא מודע שלכם שהעלה את הבעיה ותבדקו שהוא לא יוצר התנגדות חדשה עם חלק אחר של הלא מודע שלכם. אתם רוצים פתרון אמיתי, כזה שלא יוצר בעיה אחרת עם עצמכם או עם הקרובים לכם. בדקו שהפתרון אכן אקולוגי ונכון עבורכם.

 

כשתמצאו את הפתרון, תתנהגו בהתאם. לכו ובצעו אותו.

 

כאשר תהיה הלימה בין ההתנהגות החדשה שלכם לרגשות שלכם, ייעלמו המחשבות המטרידות מעצמן.

 

בהצלחה!

 

זאב טהר-לב

מאסטר ב- NLP, (Time Line Therapy, IEMT (Integral Eye Movement Therapy.

נייד: 052-3918881

כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: